<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יוחנן בן דהבאי השני</h1>
<h2>דף עב.</h2>
ויוחנן בן דהבאי חסיד גדול היה. דהכי גרסינן בנדרים שלהי פרק ואלו מותרין [כ' ע"א], והברייתא במסכת כלה, א"ר יוחנן בן דהבאי ארבעה דברים סחו לי [מלאכי השרת] חגרין סומין אלמין חרשין מפני מה הויין וכו', עד אמר אמימר מאן מלאכי השרת רבנן דאי סלקא דעתך מלאכי השרת ממש, אמאי א"ר יוחנן אין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי והא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי, ואמאי קרי להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת. והיינו דגרסינן בפרק עשרה יוחסין [קידושין ע"ב ע"א] אמר לו רבי ללוי הראני תלמידי חכמים של בבל א"ל דומין למלאכי השרת. והיינו נמי דגרסינן בפרק חבית בהלכה וכל שלא בא בחמין [שבת קמ"ה ע"ב], דקאמר רבי יוחנן מפני מה תלמידי חכמים של בבל מצויינין לפי שאינן במקומן. ותלמידי חכמים שבבבל [מצויינין] יותר משל ארץ ישראל. ואע"פ שכל תלמיד חכם צריך לעיין [על] עצמו במלבושיו, כדאמר רבי בנאה בחזקת הבתים [ב"ב נ"ז ע"ב] טלית וחלוק של תלמיד חכם כיצד. וכדאמרינן נמי שלא ימצא על בגדו לא רבב ולא רבד. ובגדים של תלמידי חכמים א"ר יוחנן בפרק אלו קשרים [שבת קי"ד ע"א] [היינו] שמצויינין משאר בני אדם. ומדאיצטריך (למימר) לפרושי מאן מלאכי השרת רבנן ש"מ דסבורין היינו [מלאכים] ממש, לפי שיוחנן בן דהבאי היה ראוי לכך.
